במרפאתנו מבוצעים שתלים דנטליים וכן ניתוחים תומכים לצורך ביצוע שתלים כגון השתלת עצם, עיבוי ושימור רכס והרמת סינוס פתוחה או סגורה. טיפולים אלו מבוצע על ידי רופאים מומחים שונים – מומחה למחלות חניכיים, מומחה להשתלות שיניים ומומחה לכירורגיית פה ולסתות.
מהם שתלים דנטליים?
שתלים דנטליים הינם תותבים עשויים טיטניום אשר מוחדרים לתוך עצם הלסת כתחליף לשורשי השיניים וכבסיס לשיקום קבוע של שיניים חסרות. השיניים המשוחזרות על ידי שתלים יציבות וקבועות במקומן, ויכולת הלעיסה חוזרת כמעט למצבה המקורי. שתלים דנטליים עשויים טיטניום המבוססים על עיקרון האוסאו- אינטגרציה osseointegration (אחוי העצם) . המחקר בנושא החל בשנות החמישים והשימוש המעשי החל בשנות השמונים. הצטבר נסיון רפואי ומדעי רב בנושא ובמקביל קמו חברות רבות המייצרות שתלים דנטליים. חלק מן החברות המובילות בתחום נמצאות בישראל.
שתלים דנטליים הינם שיטת השיקום המועדפת במצב של חוסר שיניים. שתלים מאפשרים להשלים שיניים חסרות בלי שיהיה צורך לעשות שימוש בתותבות נשלפות או לפגוע בשיניים סמוכות כדי להיתמך בהן. ללא שתלים דנטליים יש צורך להשחיז שינים סמוכות כדי להישען עליהן ולבצע גשרים אשר ישלימו את השיניים החסרות, תהליך אשר מוביל לעיתים לצורך בביצוע טפול שורש בשיניים אלו ואשר מגדיל את העומס עליהן. כאשר יש מחלות חניכיים תמיכת השיניים הסמוכות לא טובה ולא ניתן לבצע גשרים כאלו. לתותבות נשלפות חסרונות רבים המקשים על התפקוד היומיומי, הן לא יציבות, מטילות עומס על השיניים הקיימות, מפריעות לדיבור ולחוש הטעם, יכולת הלעיסה מופחתת והדימוי העצמי נפגע.
עם זאת, שתלים דנטליים יכולים לשפר ולסייע בייצוב ובאחיזה של תותבות נשלפות כאשר אי אפשר לבצע שיקום קבוע הנתמך על גבי השתלים. במצבים אלו השתלים משמשים בסיס ומתחברים אל התותבת הנשלפת באמצעות מחברים ייעודים. קיימים מצבים בהם לא ניתן או לא רצוי לבצע שתלים דנטליים: סוכרת לא מאוזנת מעלה את הסיכוי לכישלון הקליטה של השתלים, גם עישון הינו גורם סיכון משמעותי לכישלון של שתלים. תרופות הניתנות למי שסובל מדילול עצם ( אוסטיאופורוזיס) עלולות לגרום לסיבוכים ופגיעה בריפוי של ניתוחים בעצם וביניהם ניתוחים להחדרת שתלים והשתלות עצם או בניית עצם.
חשוב לזכור כי עקירת השן מבוצעת כמפלט אחרון וכי עם כל ההתקדמות בנושא השתלים הדנטליים אין תחליף לשיניים הטבעיות. רק במצב בו השן מוגדרת אבודה ובעלת סיכויים נמוכים לתפקד בפה לזמן סביר נעקור את השן ונתכנן ביצוע שתל.
שתלים דנטליים והשתלות עצם – כיצד מתבצע הטיפול?
בדרך הקלאסית והשמרנית לביצוע שתלים דנטליים והשתלות עצם יש להמתין כ 3 חודשים לאחר עקירת השן עד לביצוע ההשתלה. לאחר ביצוע ההשתלה ממתינים בין 3 חודשים לחצי שנה עד לשיקום ( כתרים ) על גבי השתלים. בחלק מן המקרים נסגר איזור ההשתלה עד לקליטת השתל ובשלב זה יש לחשוף אותו בהליך כירוגי קצר. במקרים בהם ניתן נותר השתל חשוף לחלל הפה כבר ביום ההשתלה. לעיתים ניתן לבצע השתלה מידית ביום העקירה. קיימים משתנים של מבנה אנטומי ומצב רפואי ודנטלי לפיהם נקבע באם ניתן לבצע השתלה כזו.
ביצוע של השתלה ושיקום ביום אחד (השתלה והעמסה מיידית) מבוצעת אף היא כאשר יש תנאים המתאימים לכך. בשני המצבים האחרונים חוסכים זמן והם נוחים למטופל אולם יש לבחור את המצב בקפידה כדי להקטין את הסיכוי לכישלון. מהלך ההשתלה הינו ניתוח בקנה מידה קטן, המבוצע בהרדמה מקומית במהלכו מכינים מקום לשתל בעצם הלסת וממקמים בו את שתל הטיטניום. לעיתים מבנה עצם הלסת אינו מאפשר ביצוע שתלים דנטליים ואזי יש צורך בהשתלת עצם שתאפשר אחיזה ומיקום נכון של השתלים. תהליך התכנון והביצוע של שתלים דנטליים הינו תהליך מורכב הדורש שילוב ותאום בין רופאים ומומחים בתחומים שונים.
התקשרו לצורך קביעת תור לייעוץ ראשוני עם מומחה שבמהלכו תעשה אבחנה ראשונית, שנפנה אתכם לביצוע צילומים והדמיה הנדרשת וכן לייעוץ של מומחים במקרה הצורך, ובהמשכו נמליץ על תכנית הטיפול הנדרש.
